יש לך מוצר או שירות מצויין, אתר מושקע וטקסטים שאמורים למשוך את הגולשים. אז למה זה מרגיש כמו ה"מומולדת" בקיץ של אביה, כשהכל מוכן אבל אף אף אחד לא בא? מה לא עשית נכון?
כתיבת תוכן היא עניין טריקי. גם אם נראה לך שעשית הכל כמו שצריך, יש דברים שעלולים להפיל אותך בלי לשים לב. למה? כי לפעמים מרוב רצון לספק לקורא את כל מה שנראה לנו חשוב, אנחנו מפספסים את נקודת המבט שלו. במצב כזה עלולים להשתרבב לטקסט מכשולים המכונים "מעכבי קריאה" שפוגעים ברצף, מסרים לא ברורים או מידע לא רלוונטי.
ריכזתי עבורכם את השגיאות הנפוצות ביותר בכתיבת תוכן, והדרכים להימנע מהן.
משפטים ארוכים ודחוסים בלי סימני פיסוק באמצע שמשאירים את הקורא שהוא גם לקוח פוטנציאלי בלי אוויר ובסוף המשפט הוא כבר לא זוכר מה היה בהתחלה: המוח האנושי מתמודד בהצלחה עם משפטים של פלוס-מינוס 15 מילים, וגם זה בתנאי שהם לא מסורבלים מדיי. עדיף להשתמש במשפטים קצרים יותר, של 10-12 מילים, שנוחים יותר לקריאה. אם אתם עוסקים בשירותי כתיבת תוכן, בדקו את עצמכם: האם עברתם את הרף הזה? אם מספר המילים גבולי ואינכם בטוחים איך המשפט עובר, נסו לקרוא אותו לעצמכם המשפט בקול. נשמע לכם מסורבל ומתפתל? נסחו מחדש או חלקו אותו לשניים.
טקסט שמתאמץ לדחוף כמה שיותר פעמים את מילות החיפוש: די, באמת, זה פתטי. אני זוכרת לקוח שפנה אליי, יצרן של חולצות מודפסות, והראה לי טקסט שהתיימר להיות כתיבת תוכן. זה הלך בערך ככה: "חולצות מודפסות. הכוונה היא לחולצות שהן מודפסות. יש חולצות מודפסות בגודל לארג',יש חולצות מודפסות בגודל מדיום ויש חולצות מודפסות בגודל סמול". זה המשיך עוד ועוד, כשהמוטיב החוזר הוא – ניחשתם נכון, חולצות מודפסות. חשוב לדעת – כתיבת תוכן מהסוג הזה לא רק שהיא לא משרתת אתכם, היא אפילו מזיקה. מי שקורא טקסט כזה מרגיש שמזלזלים בו. יותר מזה – גם האלגוריתם של גוגל כבר למד לזהות את המתחכמים למיניהם, והחזרתיות המוגזמת לא מקדמת את האתר במנועי החיפוש. במקום זאת, נסו לכתוב תוכן שיש בו ערך אמיתי עבור הקורא. את מילות החיפוש החשובות לכם שלבו בטקסט במינון סביר ובאופן טבעי.
שימוש בז'רגון מקצועי: באתר לפיתוח עסקי למנהלים מופיע משפט שאומר משהו כמו: "במשך הזמן התברר לנו שככדי לעבוד בצורה אג'ילית עלינו להיות אג'יליים בעצמנו". אג'ילי, נו. מה לא ברור?
עצתי לעוסקים בכתיבת תוכן: אל תצאו מנקודת הנחה שכל הקוראים שלכם מכירים את כל המינוחים המקצועיים. מספיק שחלק מהם נתקע על מילה ששולחת אותם לגוגל,והפסדתם אותם. (אג'ייל, אגב, זה המונח הטרנדי העכשווי שמבטא גמישות וזריזות, שהתחיל בתחום התוכנה והושאל לתחומים נוספים. חסכתי לכם גיגול, תישארו איתי).
מילים דו-משמעיות או שיכולות להיקרא בכמה אופנים:. קבוצת הפייסבוק חולצה מטיילת בואדי חוגגת בדיוק על התופעה הזאת – הכותב התכוון למשהו אחד, אבל הקריאה מספקת מובנים אחרים לגמרי. שם הקבוצה, אגב, מדגים זאת באופן מדוייק: הוא לקוח מתוך כתבה על מטיילת שעברה פעולת חילוץ מוואדי, אך מעוטר בתמונה של חולצה – הבגד – שמטיילת לבדה בתוך ואדי… במקרה זה מדובר על דו-משמעות. אך שמשעשע בקבוצת פייסבוק, מכשיל כשמדובר בכתיבת תוכן. לכן מומלץ לקרוא שוב ושוב את הטקסט ולוודא שהוא נקי מצירופים דו-משמעיי מסוג זה. טעויות הבנה אחרות נובעות מכך שהשפה העברית מבוססת על ניקוד, אך בפועל נכתבת בלעדיו. נניח שהקורא שלך נתקל בצירוף "יפסיקו לאלתר". זרימת הטקסט נתקעת לו, כי יכולות להיות למילים שתי משמעויות – הפסקה מיידית (יפסיקו לאלתָר) או הפסקה של פעולת האלתור (יפסיקו לאלתֵר) . הניקוד השונה יכול להניב זמנים שונים (ניתָן בעבר או ניתֵן בעתיד), או משמעות שונה לגמרי (מְצָרֶפֶת או מִצָרְפָת?). כל אי-בהירות כזאת מעכבת את שטף הקריאה ומנתקת ממך את הקורא.
עומס יתר: זוהי טעות נפוצה בכתיבת תוכן עבור תחומים עתירי מידע. כך קרה, למשל, עם אחת המרפאות לרפואה אסתטית שפנתה אליי לכתיבת תוכן. המרפאה מבצעת מגוון רחב של טיפולים, והבקשה ממני הייתה לכלול באתר תיאור מפורט ככל האפשר של כל הפרוצדורות. הטקסטים הגולמיים שהועברו אליי לצורך העבודה היו קשים לעיכול, תרתי משמע. הם גם היו ארוכים מאוד וגם ירדו לפרטים רפואיים, אשר, הבה נודה, לא ממש כיף לקרוא אותם. בסופו של דבר השתכנע הלקוח להתמקד בתוצאה במקום בתהליך, והדפים שנבנו עבורו משקפים זאת. כל דף מספק מידע ראשוני על בעיה אסתטית ספציפית והאפשרות לפתור אותה, ומעודד את הקוראת לפנות למרפאה לקבלת פרטים נוספים.
וטיפ אחרון: לא חייבים לבד. אם כתיבת תוכן היא לא ממש השטח שלכם, עדיף שתתמקדו בתחומי הליבה של העיסוק שלכם, ותעבירו את כתיבת התוכן למי שמומחה בזה.